איך בלוג נולד אבל גם גדל כמו שצריך?

July 31, 2014

אורי שביט - טבעוניות נהנות יותר

לפתוח בלוג כל אחד יכול, אבל לגרום לו להצליח – זה כבר עניין אחר לגמרי. עדות ממקור ראשון של אורי שביט, כותבת הבלוג “טבעוניות נהנות יותר”

מאת: אורי שביט

העבודה הראשונה המשמעותית שלי באינטרנט, אם לא מחשיבים את הלילות בהם העברתי כטסטרית של משחקי האון ליין הראשונים בעולם שפותחו בישראל (וואו! ואפשר היה לדבר עם השחקן שמולך בצ’ט בשידור חי!), היתה כעורכת אתר “על השולחן” ומאוחר יותר גם אתר “שפים”, שגם ניהלתי את הקמתו. במהלך שנות העבודה שלי כמנהלת מחלקת האינטרנט של בית התוכן הקולינארי הידוע, למדתי המון – על הרשת, על כתיבה, על עריכה ועל דיאלוג אינטרנטי. אבל אחד הדברים שהכי נצרבו לי בתודעה ומלווים אותי בעשייה שלי עד היום, הוא משפט אחד שאמר לי הבוס שלי דאז, אילן גור – “מאד קל להקים אתר אינטרנט, הרבה יותר קשה לדאוג שהוא לא יהפוך לבית קברות” (ציטוט מאד חופשי, עבר המון זמן).

המשפט הזה כמובן נכון לגבי כל פלטפורמת תוכן דיגיטלית – עמוד פייסבוק, בלוג ואפילו טוויטר. הוא נשמע אולי טריוויאלי, אבל אין דבר חשוב ממנו כאשר ניגשים להקמת בלוג. פתיחה של בלוג מבחינה טכנית, היא אחד הדברים היותר פשוטים שיש – אין סוף פלטפורמות חינמיות (או בתשלום) ואלפי עיצובים מוכנים מראש, הכל מאד ידידותי למשתמש ואתם אפילו לא חייבים (למרות שמאד רצוי) לקנות לעצמכם דומיין. תוך חמש דקות (או במקרה שלי בעזרת גיא, אשף רשת צעיר ומסור) יכול להיות לכם אתר באוויר. מצד אחד – זה נפלא, כל אחד יכול להיות בלוגר! מצד שני, הפשטות והקלות הזאת גורמת להצפה אדירה של אתרים ובלוגים ולדרדור במעמדם של כותבים נפלאים ואתרים מושקעים, שמוצאים את עצמם בערימה אחת עם אתרים דלים בתוכן, בעלי עיצוב מביך או סתם שוממים. לא סתם המילה “בלוגר” נשמעת לפעמים לאנשים מתחום התוכן כמילת גנאי (ברור, ברור שזה לא אומר שכולם כאלה! היי, גם לי יש בלוג).

אז יפה שידעתי את כל זה על הנייר, אבל אם נדמה לכם שהיה לי מושג איך ומה לעשות לגבי עצמי, כמובן שאתם טועים. הבלוג שלי “טבעוניות נהנות יותר” לא נולד מתוך החלטה מתוכננת וחשיבה אסטרטגית – הכי רחוק מזה שאפשר לדמיין. אם להיות כנה, הוא נולד מתוך תערובת של חרדה, לא נודע וחוסר ברירה. די הגיוני כשמדובר בבלוג של עיתונאית אוכל גרגרנית, שחודשיים קודם עוד פירקה סרטנים בידיים על הבר של “שילה” ופתאום מוצאת את עצמה משנה את כל חייה, עוברת לטבעונות, עוזבת ג’וב נחשק של מבקרת מסעדות במגזין אוכל יוקרתי, ונזרקת לאוקיאנוס כחול עמוק, שבו כל קשר בין המילים קולינאריה וטבעונות הוא מקרי בהחלט.

אני לא מגזימה. לא היה כלום. פשוט ריק. אני לא מתכוונת לאתרים של זכויות בעלי חיים או לאתרי אוכל בריא – כאלה היו, גם אם מעטים. אני מתכוונת לאתר שמוקדש לאוכל טבעוני טעים, כיפי, מזמין, כזה שמצליח לשבור את הסטיגמה, לפיה מעבר לטבעונות משמעו ויתור טוטאלי על הנאות החיים. זה מה שאני החלטתי לעשות, ומכאן נבע היתרון הראשוני של הבלוג – הראשוניות. היו לפניו בלוגים טבעוניים בעברית, אבל כזה – כנראה שעוד לא היה. לא רק בגלל הנושא שלו, אלא בעיקר בגלל השפה, הסגנון, הדרך – שאז עוד לא היה לי מושג קלוש לאן היא עתידה להוביל אותי (למשל להרצות ב TEDx).

אני משוכנעת שאם הייתי יושבת ומנסה להמציא לעצמי רעיון שעוד לא היה כמוהו – הייתי נכשלת כישלון חרוץ. כל מה שעשיתי (ואני עושה עד עכשיו) זה בעיקר להקשיב ללב ולבטן (מה שנקרא אינטואיציה) ולקוות שהם יובילו אותי למקום טוב. אבל דבר אחר ולא פחות חשוב כן היה לי ברור – היה לי חשק אדיר וצורך לא פחות אדיר לפתוח את הבלוג ולכתוב בו. שילוב של תשוקה בלתי נדלית לאוכל טעים, ורצון לקדם את הקולינאריה הטבעונית ואורח החיים הסובב אותה ולהביא אותם ללב המיינסטרים הישראלי.

תכלס, בלי הדבר הזה ששורף לכם בבטן ומגרד לכם באצבעות שכבר מתות לעוט על המקלדת – לא הייתי מציעה לכם להתחיל. כי לפתוח את הבלוג זה באמת לא בעיה, אבל למלא אותו בתוכן איכותי, שבא מתוך הלב, מתוך תשוקה ורצון עז, בקול הברור והכי אישי ואמיתי שלכם – זה כבר סיפור לגמרי אחר. או במילים אחרות – הרשת מלאה בלוגים ואתרים שהם בתי קברות של אותיות, תמונות ועיצובים – לפעמים מאד מרהיבים ומושקעים – שנכתבו לפני שנים, ברגע של מחשבה שנשמעת בערך כמו “אז אולי אני פשוט אפתח לי בלוג”. זה ממש לא מספיק.

אז חשק יש, ורעיון יש, וקול ברור משלכם יש, ונכונות לעבודה קשה.. אמממ על זה אף אחד לא מדבר מספיק, כנראה. ואני לא מדברת רק על הכתיבה והצילום עצמם, שכמובן רצוי מאד שיהיו כמה שיותר מוקפדים ומושקעים, מגוונים ומעניינים. זה בהחלט מאמץ אדיר – אבל אם החלטתם לפתוח בלוג מהסיבות הנכונות, אתם אמורים גם מאד ליהנות מזה. ולא להיבהל משפע ההוצאות התופחות שבדרך – פה ושם עזרה מאיש מקצוע, תשלום על רכישת דומיין מוצלח (תודה לאירית על השם המשגע vegans on top שתמיד סוחט צחקוקים בהרצאות מול דוברי אנגלית), תשלום על אחסון וגיבוי ועוד פטיפורים כלכליים לא צפויים. גם אחרי שהכל מתקתק ועובד נפלא – איך בדיוק תצליחו להביא את הבייבי הדיגיטלי הזה לידיעת הציבור? מאיפה יגיעו האנשים ואיך ימצאו דווקא אתכם בים המלל העצום שמציף את הרשת הישראלית?

בינינו, לא היה לי שמץ לגבי זה. כעיתונאית היו לי כמובן הקשרים שלי עם הקולגות, שמהרגע הראשון מאד פרגנו וסיקרו את הבלוג ואת האירועים שסבבו אותו, כמו ארוחות שף מיוחדות וסדנאות (רמז – יציאה מהעולם הוירטואלי לעולם האמיתי יכולה לסייע מאד בקידום הבלוג שלכם). היה לי גם עמוד פייסבוק פרטי, שבו התחלתי לעדכן ולפרסם את הפוסטים שכתבתי בבלוג. זה לקח בערך חודש עד שרועי, העורך הנהדר שלי ב YNET הסביר לי שאני קצת טועה, כי בעצם אולי לא את כל החברים שלי מעניין לקרוא על אוכל טבעוני.. (מה? לא יכול להיות!) והמליץ לי בחום לפתוח עמוד פייסבוק עצמאי לבלוג. באמת, איזו תמימות מצידי! מזל שהקשבתי, כי היום העמוד כבר מונה כ-30,000 עוקבים ועוד ידו נטויה, בלי להיעזר בפרסום ממומן בכלל. עמוד ממותג ופעיל, שמפיץ תוכן מעניין, רלוונטי, אסתטי, אישי וכיפי באותה רוח של הבלוג – וגם מסייע לי לייצר קשר בלתי אמצעי עם קהילת הגולשים, להפיץ בקבוצות רלוונטיות, לעדכן ולהתעדכן כל הזמן. עבודה קשה? לא אכחיש.. אבל נשבעת שגם מזה אני נהנית יותר.

הכל היה יכול להמשיך ככה, על מי מנוחות. לא שזה היה רע, הבלוג זכה לחשיפות יפות והיה כל הזמן במגמת עליה – אבל נו, פריצה ללב המיינסטרים מבחינת הרשת עדיין לא התרחשה. ובדיוק בזמן הזה, הצטלבה הדרך שלי עם דודי שרון, עוד אחד מהמלאכים שעזרו לי להפוך את “טבעוניות נהנות יותר” מעוד אתר נחמד לבלוג בולט ומושך קהל משמעותי. עד שהכרנו לא ידעתי כמעט כלום על קידום אתרים. דודי לימד אותי המון – ממושגים בסיסיים ועד כלים מרתקים שנמצאים מאחורי הקלעים של מנועי החיפוש ואם קצת מבינים איך עובד העסק (ודודי מבין ממש הרבה) אפשר לעשות איתם פלאות ולדאוג שמי שמחפש אתכם יגיע בדיוק למקום הנכון. בעבודה משותפת מאומצת (אמרתי שזה לא קל!) הצלחנו להפוך את הטבעוניות שנהנות יותר, אתר שנולד מחרדה, לא נודע וחוסר ברירה, לאחד מבלוגי האוכל הנצפים ביותר בישראל, עם מעל מאה אלף כניסות מדי חודש. ככה קורה הקסם – כשתוכן איכותי ומושקע שמתעדכן תדיר, מקבל ההכוונה המדויקת והמקצועית שתמקם אותו במקום הנכון ברשת, או במילים אחרות – בתוצאות החיפוש הראשונות.