הפוסט הזה לא נועד לדבר על שיווק באינטרנט ולא על קידום אתרים, אלא על הפן האישי שלי בעניין: בת הזוג והבייבי שלנו (עסק משותף).

מי מכם שלא מכיר אותה – שמה בישראל (ובשאר מדינות העולם) הדס אסט והיא ללא ספק אהבת חיי. בת זוג, שותפה, החברה הכי טובה, החצי השני שלי, ירח חיי ואשתי לעתיד (כן כן זה תכף מגיע!).

תאמינו או לא, הכרנו בפייסבוק. ותודה למרק צוקרברג על השידוך. איך זה קרה? האמת שבמקרה. היינו חברי פייסבוק שמחליפים לייקים פה ושם, ללא פלירטוטים או גלישה למחוזות האינבוקס. מתישהו בקיץ 2010 היא התפוטרה מעבודתה כמיקרוביולוגית (משהו במעבדה עם חיידקים ופטריות, אל תשאלו, לפעמים עדיף לא לדעת) ופרסמה פוסט שהיא מחפשת עבודה בתחום התוכן ושיווק באינטרנט. ניסיתי לעזור, איכשהו התחלנו לתקשר ברמה קצת יותר אישית, לונג סטורי שורט (שומר לעצמי את זכות השמירה על הפרטיות!) החל מינואר 2011 אנחנו בני זוג באופן רשמי, גרים, חיים ומתכננים להזדקן ביחד.

הדס היא שותפה אמיתית. עברנו הרפתקאות רבות ביחד, ולאורך כל הדרך היה את עניין ה"ביחד" שתמיד היה חזק ביננו. פשוט אוהבים לעשות ביחד (כמעט) הכל. כל עוד היא עבדה מחוץ לבית תמיד זה הרגיש כאילו משהו חסר. הגעגוע היומיומי ללהיות ביחד. לא הספיק לנו להתראות רק בערבים ובסופ"שים. רצינו יותר, הרי אנחנו צוות טוב! מה עושים? כמובן, מקימים עסק משותף. מפסיקים לבזבז שעות וימים על ציפייה למשהו ופשוט מתחילים לחיות לפי התנאים והרצונות הפרטיים שלנו.

ההחלטה לעזוב דפוס חיים מסוים ולהתחיל משהו חדש אינה פשוטה כלל. אבל כשהתנאים מסביב מבשילים, אין מנוס אלא לעשות את זה ועל הצד הטוב ביותר. לקראת סוף 2013 ההחלטה התקבלה סופית – הדס עוזבת את מקום עבודתה ואנחנו נכנסים למוד של "צוות לעניין". וכך היה.

אני יודע מה עובר לחלקכם בראש – "בני זוג בעסק משותף זה מסוכן לזוגיות ולעסק" ואכן, שמענו פעמים רבות ספקות ואזהרות. מזל שלא הקשבנו לאף אחד מהם. ייאמר לזכות שנינו, ששיקול הדעת שלנו עובד בצורה תקינה וידענו בדיוק למה אנחנו נכנסים. לרגע לא חשבנו שהכל ילך חלק כי בכל זאת, עסק חדש דורש טיפוח וטיפול יום יומי וברור שנדרשת תקופת הסתגלות לכל דבר חדש. אבל כמו שידענו וכפי שציינתי – אנחנו צוות לעניין, באש ובמים. כשעושים משהו בזמן הנכון ומכל הסיבות הנכונות – זה מצליח. ואין מאושר ממני היום. אני שמח ומברך על השידרוג המדהים הזה בחיים שלנו, ואיזה כיף ונכון זה מרגיש – לעבוד ביחד. לעשות הכל ביחד (נו, חוץ מכמה דברים קטנים, אבל מי סופר).

תרשו לי לפרגן לה קצת:
נכון שהעסק הוא "דודי שרון – …" ונכון שאני מוביל אותו כי היא מעדיפה להיות מאחורי הקלעים, אבל בתכלס, בלעדיה זה לא היה קורה (החצי השני כבר אמרתי?). היא סוג של סופר-וומן, בחיי. אם אני מנהל את העסק, אז היא מנהלת אותי ומאפשרת לכל דבר לקרות ולזרום באופן הטוב ביותר. חוץ מזה שהיא אשת שיחה מרתקת, הבן-אדם שהכי מצחיק אותי בעולם, כשרונית, יפה ומקסימה.

לא נותר לי אלא לאחל לנו המון בהצלחה בכל התחומים ולעוד המון המון שנים של עשיה, ושנמשיך לרוץ קדימה ולעשות רק דברים טובים ביחד!

Similar Posts

כתיבת תגובה